שינה והתפתחות
התפתחות דפוסי השינה

דפוסי השינה והערות עוברים תהליך מואץ ביותר של התפתחות בשנה הראשונה של חיי התינוק. בהמשך, תהליך ההתפתחות הוא איטי וצנוע יותר. הילוד ישן כ-16 שעות בממוצע בימים הראשונים לחייו. הוא ישן בתפזורת על פני היממה בתקופות קצרות של שינה (בד"כ 3-4 שעות) ותקופות קצרות יותר של ערות. כבר מהלידה קיימים הבדלים גדולים בדפוסי השינה של התינוקות. חלק מהתינוקות ישנים כ-20 שעות או יותר וחלקם מסתפקים רק ב-10 שעות או פחות. חלק מהתינוקות ישנים 4-5 שעות ברציפות וחלקם לא מסוגלים לישון יותר משעה ללא יקיצה (ראה מאמר מדעי באנגלית על שנת היילוד כאן ומאמר מדעי באנגלית על התפתחות השינה כאן).
במהלך השנה הראשונה (ובעיקר בחצי הראשון שלה) חל תהליך התפתחות מהיר מאד שבו השינה מתרכזת בלילה והופכת ליותר ויותר רציפה. שנת היום הולכת ומצטמצמת בהדרגה. עד גיל הגן שנת היום הולכת ונעלמת כליל.
תהליך התרכזות השינה בלילה והפיכתה לשינה רציפה הוא תהליך מורכב ביותר. הוא מושפע מגורמים פיזיולוגיים ומגורמים סביבתיים ודרכי הטיפול של ההורים. שיבושים בתהליך היווצרות השינה הרציפה מובילים להפרעות השינה השכיחות ביותר בשנים הראשונות. בעיות אלה מתבטאות בקשיי הרדמות ויקיצות מרובות וממושכות בלילה שמטרידות כ-20 עד 30 אחוז מכלל הילדים בשלוש השנים הראשונות.
מאפיין נוסף שמשתנה בצורה דרמטית במהלך ההתפתחות המוקדמת הוא כמות הזמן שהילד מבלה בשינה שמכונה "שנת חלום" (REM sleep). שינה זו מאופיינת בתנועות עיניים מהירות, דפוס נשימה לא סדיר ופעילות מוחית מוגברת ביותר. בנוסף ניתן לראות אצל תינוקות עוויתות של הפנים ואת החיוכים הראשונים בזמן שנת החלום. שינה זו מכונה שנת חלום כיוון שכאשר מעירים ילדים או מבוגרים בזמן שנת החלום הם בדרך כלל מדווחים על זיכרון וחוויה של חלום. היילוד מבלה כ-50% מזמן השינה בשנת חלום. כלומר בממוצע התינוק "משקיע" 8 שעות ביממה לשנת החלום. בהמשך ההתפתחות כמות שעת החלום הולכת ופוחתת ומגיעה לכמות של 1-2 שעות ביממה. הסיבה שתינוקות וילדים מבלים זמן רב בשנת חלום היא ככל הנראה ששנת החלום חיונית להתפתחות והבשלת המוח. כמו כן מחקרים רבים הראו שבשנת החלום המוח מעבד מידע שקלט במשך היום ומאכסן מידע רב בזיכרון לטווח ארוך. כלומר אם פוגעים משמעותית בשנת החלום תפגע הזכירה של מידע שנלמד במהלך הערות.
עם העלייה בגיל שנת הילדים ממשיכה להתקצר ומספר היקיצות הליליות הולך ופוחת. יחד עם זאת אחוז גבוה מהילדים ממשיך לסבול משינה מקוטעת ולא רציפה (ראה מאמר מדעי באנגלית על שינה בילדי הגן כאן). בגיל ביה"ס השינה ממשיכה להתקצר. הילדים מתלוננים על עייפות יומית הולכת וגוברת ועדיין ילדים רבים סובלים משינה מקוטעת למדי (ראה מאמר מדעי באנגלית על שינה בילדי ביה"ס כאן). בגיל ההתבגרות השינה ממשיכה להתקצר. המתבגרים נוטים לעכב את זמן ההליכה לשינה (ללכת לישון יותר ויותר מאוחר) ובמידה והם צריכים לתפקד (לקום לבית ספר או לעבודה) הם הופכים לחשוכי שינה וסובלים מעייפות מוגברת עליה הם לעתים מפצים בתנומות יום או בשינה מוגברת בסופי שבוע.
גורמים שמשפיעים על שנתו של הילד
השינה מושפעת מגורמים רבים ומגוונים.
- המצב הבריאותי של הילד הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שנתו. ילדים שסובלים מבעיות בריאות שקשורות לכאב פיזי (דלקות אוזניים, כאבי בטן, גזים, בעיות עיכול, כאבי ראש וכדומה), בעיות נשימתיות (שקדים מוגדלים, חסימות בדרכי הנשימה, אסטמה) או אלרגיות (אלרגיה של העור, רגישות יתר לחלב פרה) הם פגיעים יותר לבעיות שינה במהלך התפתחותם. נראה גם שישנם ילדים שאצלם נושא השינה הוא רגיש ופגיע ביותר מינקות, כנראה על רקע של רגישות פיזיולוגית שמקורה לא ברור.
- המצב הרגשי של הילד גם הוא יכול להשפיע בצורה דרמטית על שנתו. השינה היא מצב של פרידה והתנתקות מדמויות החשובות של ההורים והיא מעוררת חרדה אצל ילדים רבים. השינה היא גם מצב שבו מסיבות אבולוציוניות בני אדם מרגישים פגיעים ביותר. מצבי לחץ של הילד ובמשפחה יכולים להשפיע בצורה דרמטית על שנתו של הילד (ראה מאמר מדעי באנגלית כאן).
- התנהגות ההורים והסביבה משפיעה גם היא בצורה דרמטית על התפתחות שנתו של הילד. מגיל צעיר ההורים הם אלה שאמורים לאותת לילד שהלילה נועד לשינה, לסייע לו לרכוש תחושת ביטחון בתנאי השינה שכוללים חושך ובדרך כלל גם ניתוק זמני מהקשר הרציף עם ההורים. במקרים רבים ילד ששנתו בעייתית גורר את ההורים לתגובות בעייתיות שלא מצליחות לסייע לו בפתרון בעיית השינה ולעתים אף מחמירות אותה. הטיפול בהפרעות שינה של תינוקות וילדים מתבסס במידה רבה על הדרכה של ההורים כיצד הם יכולים להשפיע ולסייע לילד לשפר את דפוסי השינה שלו.
הקשר בין שינה להתפתחות
לשינה בילדות קשר הדוק לבעיות התפתחות, קשיי למידה, קשב וריכוז ולבעיות התנהגות של הילד. הבעיות עלולות לנבוע הן מכך שהילד אינו ישן די הצורך (בהתאם לגילו וצרכיו הפיזיולוגיים) והן משום ששנתו היא משובשת ואינה מרעננת די הצורך. כך למשל יקיצות מרובות במהלך הלילה קשורות למזג (טמפרמנט) יותר קשה, לבעיות התנהגות, קשב, ריכוז ולמידה אצל ילדים (ראה מאמר מדעי באנגלית כאן). המחקר מלמד שילדים רבים (במיוחד בישראל) אינם ישנים די הצורך וככל הנראה משלמים על כך מחיר מצטבר של עייפות מוגברת ותפקוד ירוד (ראה מאמר מדעי באנגלית כאן).


